מ.י.ל.ה

תפיסת עומק אצל תינוקות

ניסוי הצוק הויזואלי: כדי לבדוק מתי מתפתחת היכולת לתפוס עומק ולהבין את משמעותו פיתחו חוקרים אמריקאים בשנות ה-60 כלי בשם הצוק הוויזואלי. הצוק הוויזואלי בנוי משני משטחים משובצים, המכוסים ע"י זכוכית עבה. משטח אחד נמצא ישירות מתחת לזכוכית והמשטח השני כמה מטרים מתחתיה, מה שיוצר מראה של צוק כתוצאה משינוי קיצוני בדוגמת המשבצות.

החוקרים הניחו תינוקות שכבר החלו לזחול על הלוח וביקשו מהאימהות לקרוא להם לצד השני. הם גילו שכאשר האם קוראת לתינוק מהצד הרדוד התינוק תמיד זוחל אליה, אולם כאשר היא קוראת לו מהצד העמוק הוא לא יחצה את ה"צוק". המסקנה הייתה שכשתינוק גדול מספיק בשביל לזחול, תפיסת העומק שלו מפותחת יחסית והוא מבין שחציית הצוק מסוכנת עבורו. 

חוקרים אחרים הראו כי חציית הצוק קשורה בין היתר לתגובות אימהיות. במחקר שערך ג'יימס סורס הונחו תינוקות בני שנה בצד הרדוד של הצוק הויזואלי בעוד האימהות עמדו בצד הנגדי והגיבו אליהם בדרכים שונות. סורס מצא שכאשר האימהות הגיבו בעניין ושמחה ועודדו את הילד לבוא אליהן לרוב ילדם חצה את הצוק על אף שהפגין חשש. אולם, כאשר האימהות הגיבו בפחד או כעס רוב התינוקות נמנעו מלחצות את הצוק ונותרו במקומם.

מכאן, שכאשר תינוקות נמצאים בסיטואציה לא ברורה הם מסתמכים על רמזים המתקבלים מהתקשורת המילולית והלא מילולית עם אימם כדי להבין כיצד עליהם להגיב.