מ.י.ל.ה

3.       מצוקה עצמית- האם הילד מראה מצוקה בעקבות מצוקת הנסיינית? בעיקר-האם הוא בוכה בעוצמה חזקה? במצב כזה, לרוב התינוק מרוכז

בנוסף, כפי שחלקכם אולי זוכרים, ביקשנו מכם למלא שאלונים לגבי ילדכם ולגבי עצמכם כהורים.מדי ברגשות שלו,

והדבר מקשה עליו להגיב בצורה אמפתית לרגשות האחר (במקרה שלנו- הנסיינית).

במחקר בדקנו האם יש קשר בין התנהגות הילד לבין הטמפרמנט שלו וסגנון ההורות שהוא מקבל. ואלו הממצאים:

אמפתיה וטמפרמנט

·         נמצא קשר בין התנהגות אמפתית ובין אקטיביות, כך שככל שהילדים היו יותר אקטיביים, כך הם נטו להראות יותר דאגה אמפתית.

·         נמצא קשר בין רגש שלילי וביישנות לבין מצוקה עצמית, כך שככל שהילדים היו יותר ביישנים או יותר רגשניים, כך הם נטו להראות יותר מצוקה עצמית בעקבות המצוקה של הנסיינית.

חשוב לקחת את הממצאים בעירבון מוגבל. הקשרים שנמצאו, כפי שבדרך כלל נמצא במחקרים פסיכולוגיים, הם קשרים חלשים! הסיבה לכך היא שישנם עוד הרבה גורמים שיכולים להשפיע על התנהגות אמפתית. כלומר- לא כל תינוק אקטיבי הוא אמפאתי ולא כל תינוקת ביישנית מראה מצוקה עצמית...

אמפתיה והורות

כאן מצאנו אפקט מעניין, שמצביע על החשיבות בבדיקת הסביבה הכוללת שבה נמצא הילד. כאשר בדקנו את הקשר בין אמפתיה לבין התנהגויות הוריות שונות, מצאנו קשר רק אצל ילדים שעדיין לא הולכים למעון! אצל אותם ילדים נמצא כי:

·         חום אימהי קשור להתנהגות חקרנית, כך שככל שהאמהות הפגינו יותר חום הורי כך הילדים הפגינו יותר סקרנות לגבי הסיטואציה והנסיינית.

·         הכוונה הורית ושליטה קשורות לדאגה אמפתית, כך שככל שהאמהות מפעילות יותר הכוונה, כך הילדים מפגינים יותר דאגה אמפתית.

בנוסף, מצאנו כי הקשר בין אמפתיה לבין התנהגויות הוריות שונות נמצא רק אצל ילדים שאין להם אחים גדולים! אצל אותם ילדים נמצא כי:

·         חום אימהי קשור להתנהגות חקרנית, כך שככל שהאמהות הפגינו יותר חום הורי כך הילדים היו יותר סקרניים לגבי הסיטואציה והנסיינית.

·         חום אימהי קשור למצוקה עצמית, כך שככל שהאמהות הראו יותר חום הורי, כך הילד הראה פחות מצוקה בעקבות מצוקת הנסיינית.

אז למה זה קורה? יכולות להיות לכך מספר סיבות. אחת הפרשנויות היא שבשנה הראשונה לחיים, בזמן שהילד רק מתחיל להיחשף למצוקות של אחרים ובכי של אדם אחר נחווה כדבר חדש ולא מוכר, השפעת החשיפה לילדים אחרים דומיננטית מאוד ולכן מפריעה להשפעה ההורית. כלומר, ככל שהילד נחשף יותר לתינוקות בני גילו, כך יש פחות ביטוי להשפעה של ההתנהגויות ההוריות על התנהגות הילד.

זהו מחקר אורך שעוד לא הסתיים, ואלו הם רק ממצאים ראשוניים. אנו עובדים כעת על קידוד התנהגויות אמפתיות בגיל שנה וחצי כדי לבדוק האם הקשרים שנמצאו בגיל 8-10 חודשים נשארים יציבים גם בשלבי התפתחות מאוחרים יותר. אחת ההשערות שלנו היא שבגיל שנה וחצי, התנהגויות הוריות יהיו קשורות להתנהגות אמפאתית  אצל כל הילדים, כיוון שבשלב הזה רוב הילדים בישראל כבר חשופים לילדים אחרים על בסיס יומיומי. אנו נמשיך לעדכן בממצאים.

ממצאים אלו הוצגו בהרצאה בכנס הבינלאומי למחקרי תינוקות- International Conference of Infant Studies (ICIS)  בברלין, יולי 2014.